"אתה יודע מה, תביא שני קילו, יש שמועה שמשהו חמור הולך לקרות ועדיף להיות מוכן." והקצב נותן לה את הבשר, וכשמגיעה אישה אחרת לקנות קילו בשר הוא אומר לה: "קחי שני קילו בגלל שעד כאן הגיעה השמועה שמשהו חמור הולך לקרות ואנשים מתכוננים וקונים דברים." אז הזקנה עונה: "יש לי הרבה ילדים, תביא לי ארבעה קילו." היא לוקחת ארבעה קילו, וכדי שלא להאריך את הסיפור, אומר שהבשר נגמר תוך חצי שעה, והקצב שחט עוד פרה, שגם היא נמכרה כולה, והשמועה מתפשטת. מגיע רגע שבו כל אנשי הכפר מחכים למשהו שיקרה."
- מתוך סיפור קצר מאת גבריאל גרסיה-מארקס.
כבר כמעט שבועיים שמרבית העסקים והמוסדות בישראל סגורים, ואחרים חויבו לשלוח הביתה שני שליש מעובדיהם כדי לעמוד בהנחיות משרד הבריאות.
מי שצפוי היה להתמודד עם הגזרות הללו בצורה המיטבית הן חברות ההייטק: כלים לעבודה מרחוק כמו Google Drive ,Slack, Zoom, Monday, מאפשרים כבר שנים לקיים פגישות, לנהל משימות ולשתף קבצים בצוותים גלובליים. פתרונות VPN מאפשרים חיבור מאובטח מרחוק לרשת הפנימית של מקום העבודה, כאילו אתם יושבים במשרד ומחוברים אליה בכבל רשת.
ההרגלים הללו משפיעים עמוקות על נתוני התעסוקה העולמיים: לפי נתונים שאספה חברת IWG בסוף 2019, הרבה לפני פרוץ המשבר, 70% מהעובדים בעולם עובדים מהבית לפחות פעם בשבוע, ו-53% עובדים מהבית לפחות מחצית מהשבוע.
עתה, גם חברות הייטק שהסתייגו מהעבודה מהבית מאמצות אותה כדי לשמור על רציפות עסקית, ורבות עושות זאת ב-100% וסוגרות לחלוטין את משרדיהן. ההשפעה המיידית היא צמצום ההוצאות המשתנות-בחלקן, כמו מים, חשמל, מזון, נסיעות וחניות. גם ההוצאות הקבועות עשויות לרדת, שכן עיריות רבות מעניקות הקלות בארנונה, ולאור פסיקות קיימות ייתכנו אף ויתורים על דמי שכירות.
ההשפעה על צד ההכנסות וההון תלויה, לכאורה, במוצר: המניה של חברת הוידאו-צ'אט Zoom זינקה ב-50% בשבוע שבין ה-16 וה-23 למרץ. המניה של חברת שיתוף הקבצים Dropbox עלתה בכ-25% באותה תקופה. מנגד, חברות עם מוצרים בתחום התיירות, כמו אתרי הנסיעות אקספדיה ובוקינג.קום, חוו צלילה של 50% בשווי המניה בשבוע החולף, בהתאמה עם הקיפאון בעסקי התיירות.
מדוע רק לכאורה?
כי חברות רבות, אשר טרם חוו האטה בפעילות העסקית, מצטמצמות באופן יזום לקראת מיתון שכולם צופים שיגיע, ומשום מה מתחילות לא אחת במקום הרגיש ביותר - כיסי העובדים. בחברות מסוימות הדבר מגיע לכדי קיצוצים בשכר והוצאה לחל"ת של עובדים במשרה חלקית, גם אם עבודתם נחוצה מאוד. באחרות "מסתפקים" כרגע בעצירת הגיוסים וב"תספורת" לבונוסים בגין 2019. מעמד הבונוסים השנתיים, הנפוצים במגזר ההייטק, דומה לזה של שי לחג. על כן המעסיק אינו רשאי לחדול מנוהג זה, וספק רב אם הוא רשאי לשנותו כפי שעושות חלק מהחברות עתה.
ומה זה יגרום?
אם מדיניות הבידוד והריחוק של משרד הבריאות מטרתה לדחות ולהנמיך את שיאה של המגיפה, הרי שהאטה-מרצון של חברות כאלו עושה את הדבר ההפוך: היא מעלה את הסבירות למיתון, מקרבת את בואו ומעמיקה את נקודת השפל שלו.
למה?
מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי הוא הצריכה הפרטית. ב-2019 היא הייתה אחראית ל-50% מהצמיחה הכוללת. זהו כוח המאפשר גידול בתוצר שנה אחרי שנה, גם כאשר הייצוא וההשקעה בנכסים קבועים מראים האטה. מה שמאפשר זאת הוא שיעורי התעסוקה הגבוהים בישראל בימי שגרה והעלייה המתמדת בשכרם הריאלי של השכירים במשק. העלייה הזו קורית במידה רבה עקב הגידול המתמיד במועסקים במגזר ההייטק, שם השכר הממוצע הוא פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק.
קיצוץ בשכר ובמצבת העובדים היכן שהתוצאות העסקיות אינן מחייבות זאת גורם להאטה הן בצריכה הפרטית, הן בפעילות העסקית, ובמקרה של חברות ציבוריות, שולח איתותים שליליים למשקיעים שיקבלו ביטוי בשווי המניה. ובקיצור - מעמיק את הבור שנצטרך לטפס ממנו כשמספר החולים יתחיל לרדת.
אז מה כן?
ראשית, המשבר הוא הזדמנות מצוינת לחברות ההייטק להיגמל מהבזבזנות המאפיינת אותן: משרדים ענקיים ומפוארים המוארים גם בלילה ובסופ"ש, קפיטריות עמוסות מצרכים שחלקם נזרקים, ופעילויות "מיתוג מעסיק" שאינן מקבלות ביטוי בתגמול הכספי של העובדים. בינינו, חדר PlayStation והופעה של עומר אדם לא משפיעים כהוא זה על החלטת העובדים להגיע לחברה או להישאר בה.
ושנית, יד על הדופק - מעקב יומיומי אחר השינויים ביחס לשבוע שעבר, לחודש שעבר ולשנה שעברה, וזאת בהסתכלות מגזרית ככל האפשר: אם מתעוררים קשיי גבייה, או שקצב הגידול בהכנסות יורד, האם זה בכל הסקטורים? האם, לצד הצמצום בהוצאות, מיציתי את כל הנסיונות להגדיל את ההכנסות, לרבות הזדמנויות עסקיות חדשות? האם ההתנהגות שלי משקפת ניהול סיכונים, או פאניקה?
אתם מכירים את העסק שלכם טוב יותר מהתקשורת ומהמשקיעים בבורסות העולם.
הישארו נוכחים וממוקדים - בעשייה ובטובת העובדים שתלויים בכם. ושטפו ידיים, זה לא מזיק.
Komentar